מקרא סעיפי הרשומה הביבליוגרפית
שימו לב:
· לא כל סעיף מופיע בכל רשומה.
· פענוח הקיצורים המופיעים ברשומה מפורט בדף קיצורים וראשי תיבות.
|
– |
התאריך (המדויק או המשוער) ליצירתו של חיבור מסוים |
|
|
– |
התאריך שנקבע לחיבור לצורך המיון הכרונולוגי של המובאות במאגר |
|
|
תאריך המופיע במקור |
– |
תאריך המופיע בתוך החיבור לדוגמה: ב' בכסליו, שנה ג' לבר-כוכבא (במקור: בשנים לכסלו שנת שלוש לשמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין-גדי) |
|
המספר בספר המקורות |
– |
המספר שנקבע ליצירה בספר המקורות לספרות העתיקה |
|
תת1 |
– |
תת חלוקה בתוך המספר בספר המקורות |
תת2 |
– |
תת חלוקה בתוך תת1 |
|
|
|
|
שם מחבר |
– |
שמו המקוצר של מחבר החיבור, כפי שנקבע במאגר לפענוח הקיצור ראו קיצורים וראשי תיבות |
|
מחבר אנונימי |
– |
שמו של מחבר החיבור, שאיננו מזוהה עם מחבר ידוע לדוגמה: אברהם |
|
- |
- |
- |
|
שם חיבור |
– |
שמו המקוצר של החיבור, כפי שנקבע במאגר לפענוח הקיצור ראו קיצורים וראשי תיבות |
|
שם מלא |
– |
שמו המלא של החיבור במאגר |
סוג |
– |
סוגו הספרותי של החיבור אלה סוגי הספרות שנקבעו: · תעודות מדבר יהודה · כתובות · תלמוד ומדרש · ספרות הגאונים, תשובות ואיגרות · ספרות הגאונים, פירושים לתלמוד · ספרות הגאונים, חיבורים · פיוטים למחברים ידועים · פיוטים למחברים עלומי שם · בלשנות: מסורה, דקדוק ומילונות · מדעים · ספרות הקראים · שונות: שטרות, קולופונים, קמעות וכיו"ב |
|
סוגים משניים |
– |
סוג ספרותי משני בתוך הסוג הראשי לדוגמה: תפילה |
|
- |
- |
- |
|
תוכן |
– |
תוכן החיבור לדוגמה: שיר פולמוס |
|
מקום חיבור |
– |
המקום שהחיבור נתחבר בו |
|
לשון |
– |
הלשונות שהחיבור נכתב בהן הסעיף מופיע רק בחיבורים שלשונם העיקרית אינה עברית. אלה הלשונות שנקבעו: · ארמית – לשון החיבור ארמית אבל מצויות בו מילים בודדות בעברית. הציון מצוי בעיקר בכתוֹבות, בקמעות ובקערות השבעה. · ארמית ועברית – לשון החיבור מעורבת מארמית ועברית, ויש בה גם דיבורים ארמיים, ובהם משובצות מילים עבריות, כדרך התלמוד הבבלי. · עברית וארמית – לשון החיבור מעורבת מעברית וארמית במעמד שווה, כדרך התלמוד הירושלמי. · עברית וערבית – לשון החיבור מעורבת מעברית וערבית. הציון מצוי בעיקר בספרות הגאונים ובשטרות. · ערבית – לשון החיבור ערבית, אבל מצויות בו מילים בודדות בעברית. הציון מצוי בעיקר במילונים. |
|
– |
בפיוטים ובתפילות – ציון לחיבור ב"אוצר השירה והפיוט" מאת ישראל דוידזון, ניו יורק תרפ"ה-תרצ"ג |
|
|
כותרות מ"מ |
– |
פענוח מראה המקום הראשי ומראה המקום הנוסף |
|
מספר מילים |
– |
מספר המילים בחיבור |
|
מצב |
– |
שלב העיבוד של החיבור במאגר |
|
- |
- |
- |
|
כותרות משנה |
– |
חלקי החיבור בסעיף מפורטים בעיקר תחילות הפיוטים ושמות המסכתות במשנה ובתוספתא. |
|
שם |
– |
שמות חלקי החיבור |
|
מספר דוידזון |
– |
ראו לעיל |
|
פירוש |
– |
פירוט של חלקי החיבור לדוגמה: שמות הפסקאות בפסיקתא רבתי |
|
- |
- |
- |
|
מסירות |
– |
כתבי יד, דפוסים, כתובות, מטבעות וכיוצא באלה ששימשו להתקנת החיבור |
|
מס' |
– |
מספר המסירה כפי שנקבע במאגר |
|
שם מקוצר |
– |
המקור (הסיגנטורה) של המסירה לדוגמה: [1203] א 896, 37 = כתב יד אוקספורד 896, דף 37 [משנת 1203]) |
|
גניזה |
– |
שיוך קטעי גניזה בעלי סיגנטורה שונה לכתב יד (טומוס) אחד |
|
הערות |
– |
הערות כלליות למסירות |
|
- |
- |
- |
פרסומים |
– |
ביבליוגרפיה של החיבור ועליו |
|
סוג |
– |
סוג הפרסום אלה סוגי הפרסום שנקבעו: · ראשי = הפרסום העיקרי של החיבור · שאר = שאר הפרסומים של החיבור · נוסף = פרסומים על החיבור |
|
שם מקוצר |
– |
שם הפרסום |
|
שם כולל |
– |
סיווג הפרסום לדוגמה: דפוסים מנוקדים |
|
הערות |
– |
הערות כלליות לפרסומים |
|
הערות כלליות לחיבור |
– |
הערות הנוגעות לחיבור בכללותו לדוגמה: גוף האיגרת כתוב בערבית |